רבי נתנאל שחאדיה חבובא מח"ס "קרבן נתנאל"
בן רבי משה חבובא ע"ה

 
נצר למשפחת רבנים ותיקה בדמשק מדורי דורות. ומצד אמו נכד לרב החסיד רבי יצחק הכהן מסלתון טראב ע"ה.
נולד בדמשק בשנת תקצ"ט. בגיל שנה נתייתם מאביו, וסבו אבי אמו, לקח אותו אל ביתו וגידל אותו יחד עם בניו ודאג לחינוכו בין ברכי תלמידי חכמים. מספרים על רבי יצחק שמרוב אהבתו אל הנכד לא היה נותן לו ללכת אל הכותאב ברגל אלא היה מביא אותו בעצמו על כתיפיו.
בגיל 8 התחיל ללמוד תלמוד עם מפרשים, וסבו צוה לתפור לו בגד דומה לגלימת הרבנים ובחיבה קרא לו "חכם שחדיה הקטן".
בגיל 17 היה נקרא בהסכמת חכמי ורבני דמשק בתואר "חכם". שימש בהוראה את גדולי רבני דורו ה"ה רבי יעקב פרץ ע"ה, רבי שלמה סוכרי ע"ה, ורבי אהרן יעקב בנימין ע"ה, ורבי מאיר משען ע"ה.
בגיל 19 בא בברית הנישואין עם האשה הכשרה והצנועה מרת לאה ע"ה, בתו של החסיד המפורסם רבי נסים סוכרי ע"ה.
הגביר המפורסם סי' דוד כלפון עטייא ע"ה קיבל על עצמו להמציא לו כל מחסורו כדי שיוכל לשקוד על התורה ועל העבודה באין מפריע.
כבר בשנת תרכ"ח חתם יחד עם רבני דמשק על הסכמת הספר "כנסיה לשם שמים" של רבי מנשה סתהון ע"ה (ויש שם טעות דפוס בשם המשפחה של רבי נתנאל).
בשנת תרל"א עלה לארץ ישראל ובא עד חברון, ושם פגש את גדול המקובלים רבי אליהו מאני ע"ה שנתפעל מאד מהחכם הצעיר, וצוהו להשאר אצלו בחברון במשך שנה כדי לקבל ממנו יסודות חכמת הקבלה. בתקופה מאוחרת כאשר רבי אליהו מאני ביקר בדמשק, קבע עם רבי נתנאל שיעור קבוע שעתיים בכל יום במשך כל זמן שהותו בעיר.

בשנת תרל"ז התחילו כמה ריקים ופוחזים להוציא קול ולהעיד עדי שקר על בנות עשירי העיר, שהסכימו לקבל מהם קידושין, וזאת כדי להכריח את הוריהן לשלם תשלומי כפל עבור הסכמתם לתת גט פיטורין. אחר מעשה כזה שהיה עם בת הגביר המפורסם סי' יוסף כאלפון עטייא ע"ה עמד יחד עם רבי יצחק אבולעפיא, ובחכמתם גדרו פרצות, והורו לבת לקבל על עצמה שכל הנאת כסף קידושין שתגיע לידה בלא הסכמת אביה ואמה אסור עליה כהקדש וכקרבן. עיין בשו"ת ישמח לב גאגין (אבהע"ז סימן י"ד) ותיקון נוסח הקבלה שם (סימן י"ח).
בשנת תר"מ נסע בשליחות הקהילה לארם צובה, ובהיותו שם נבחר ע"י הועד בעירו לשמש כאב בית דין במדרש כווג'א רפאל (גם חכמי משפחת מסלתון טראב, רבי בכור יעקב ורבי עזרא ע"ה היו חברים בבית הדין), ונשלח לו הודעה בטלגרף לחזור לדמשק.
מידי שנה היה דורש בראש השנה לפני תפלת שחרית בבית הכנסת "אלמנשה" בפני הקהל הגדול מעניני דיומא.
בשנת תרס"ג החליט רבי נתנאל לעזוב את דמשק ולעלות לירושלים. למרות ששמר החלטתו בסוד נודע הדבר לאנשי העיר שבאו משלחות משלחות להפציר בו שלא יעזוב את העיר, אבל החלטתו היתה סופית ובשנת תרס"ד עלה לארץ ישראל.
מיד בעלותו לירושלים נקשר עם המקובל רבי שלום הדאיה ע"ה וקנה ממנו סידורי רבינו הרש"ש זיע"א, ופעמים רבות היה יורד לעיר העתיקה להתפלל עם חכמי המקובלים בישיבת "בית אל".
כשעבר לגור בשכונת הבוכרים נקשר עם חכמי ישיבת "רחובות הנהר" בראשות גדול המקובלים רבי חיים שאול דוויך הכהן ע"ה.
חדושי תורתו נדפסו בספר "קרבן נתנאל" הכולל חדושים ורמזים על חמשה  חומשי תורה  בדרך פרד"ס, ונדפס ע"י בנו ר' אליהו מחיפה בשנת תשכ"ח.
 
נפטר בירושלים ט' שבט שנת תרע''ז, ונטמן בהר הזיתים. וזה נוסח המצבה:
פה נטמן 
הרב הדיין החסיד הזקן ועניו המקובל רבי נתנאל חבובא.
 

חלק מכתובה שעליה חתם יחד עם רבי יצחק אבואלעפייא

 
 
טלפון: 0773293037  דוא"ל: shaarbinyamin@gmail.com  בני ברק - ישראל
לעילוי נשמת מר בנימין אסא דוויך ז"ל        en Memoria de Don Binyamin Assa duek z"l
ומרת אשתו רבקה לבית פרכה ז"ל             y su esposa Sra. Rebeca Farca de Assa z"l