|
רבי יוסף ענתבי
בן רבי דוד יצחק, ונכד לראב"ד מקודש רבי יעקב ענתבי ע"ה. נולד בדמשק בשנת תר"ז.
גדל על ברכי חכמים, שם לילות כימים בעסק התורה והעבודה. משיכה מיוחדת היתה לו לספרי הדרושים, ואחרי שהיה משלים חק לימודו בש"ס ובפוסקים היה מקדיש זמן מיוחד לאסוף דברות קודש מרבני האחרונים בעניני דרוש, ומוסיף עליהם כיד ה' הטובה עליו.
כבר בתחלת דרכו בדמשק עסק בהרבצת תורה בתלמידים צעירים, ביניהם נמנה רבי מרדכי מסלתון טראב ע"ה אשר לימים שימש כרב בק"ק אחיעזר ניו יורק.
נמנה בין דייני העיר, הוא מופיע בספר פני יצחק (ח"ב אבהע"ז דף ס"ח ע"ג) בקבלת עדות יחד עם רבי משה פרץ ורבי שמואל מיוחס בשנת תרל"ט.
בנוסף היה מרבה לדרוש ברבים בדברי מוסר ואגדה, והיה מוכיח לכל אחד ואחד קטנים עם גדולים בלא משוא פנים, וקיים בעצמו "ולא תגורו מפני איש" הכל באהבה ובענות חן לזכות את הרבים לקרבם לדרך התורה והמצות.
היה אהוב מאד על הבריות, ביתו היה פתוח לרווחה לכל נצרך, מדריך ומייעץ לכל דורש, מרבה להשכין שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו. ועל כל מדותיו הנעלות ענד לראשו כתר ענוה וכתר שם טוב.
לימים ירד עם כל בני ביתו למצרים כרב ומורה הוראה, גם שם המשיך בעבודת הקודש, בהרבצת תורה לצעירים, ונושא דרשותיו במקהלות עם בהלכה ובאגדה.
בערוב ימיו עזב את את בניו ומשפחתו ואת כל יקר תפארת גדולתו אשר לו בארץ מצרים, כי חשקה נפשו לעלות לארץ הקודש להשתלם בלימוד הקבלה מפי חכמי ירושלים. בנו אברהם קיבל על עצמו לדאוג לכל מחסורו בירושלים כדי שיוכל להשקיע עצמו בעבודת הקודש בלא שום טרדה.
בשבתו בעיר הקודש עסק בכתבי רבינו האר"י ז"ל, בעץ חיים ובשמונה שערים, וכפי עדות בנו גם היה מתפלל יחד עם המקובלים בכונות. אך לא החסיר מדרכו לזכות את הרבים בדרשותיו.
בסוף ימיו מסר כמה מכתיבותיו אשר רשם להדפיסם בספר "ויצבור יוסף", והם דרשות על ספר בראשית, ובסופו שני דרושים לבר מצוה, הראשון משנת תרל"ט דרוש לבר מצוה של בנו הבכור דוד, והדרוש השני היה ביום ט"ו אדר התרמ"ב כנראה של הבן השני. וכן נדפסו בסוף הספר שלושה דרושים לשבת הגדול אשר דרש בשנים תרע"ד תרע"ה ותרע"ז בירושלים בבית הכנסת ע"ש רבי יוחנן בן זכאי. הספר הוגה ע"י החסיד רבי אליהו במבג'י מערבי ע"ה, אך המחבר חלה במחלה אנושה ונפטר לבית עולמו לפני שהספר יצא לאור.
בנו הבכור רבי דוד שהיה במצרים הוזעק להגיע לירושלים לסעדו במטת חליו, אבל לא זכה לראותו והגיע באמצע שבעת ימי האבילות. בהיותו בירושלים השתדל בגמר הוצאת ספרו לאור, והוסיף בסוף הספר הספד שנשא עליו במלאות שלושים יום לפטירתו, והביא שם כמה דרשות מפיו ע"ש.
בנה את בית עם האשה הצדקנית מרת אסתר ע"ה ונולדו לו ארבעה בנים ובת. הבכור דוד, אברהם, רפאל, ואליהו ישועה. את בתו רבקה השיא במצרים לר' אליהו חיים ביג'ו.
נפטר בערב שבת אחר חצות היום כ"ו לחודש מרחשון שנת תרע"ט, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר זקנו הקדוש רבי יעקב ענתבי ע"ה.
וזה נוסח המצבה כפי שהעתיקה בנו רבי דוד ע"ה:
פה נגנז ארון הקדש ארי במסתרים, בר אוריין ובר אבהן,
מזר"ק טהור זרע גברים,
הולך תמים, ופועל צדק ודובר אמת ומישרים,
בשלום ובמישור הלך ורבים השיב מעוון בתוכחת מוסרים,
המזכה את הרבים, ומאיר לארץ ולדרים,
ה"ה רב הוד רבי יוסף ענתבי נ"ע.
|
