רבי עזרא הכהן מסלתון טראב מח"ס "מילי דעזרא":

בן רבי אליהו מח"ס "ויעל אליהו".

מעשה אבות סימן לבנים, נוח לשמים ונוח לבריות, משחר ימיו שם לילות כימים בשקידה על תלמודו. מפי השמועה נאמר שלמד תורה מפי הדיין המצויין רבי חיים רומאנו ע"ה מזקני בית דינו של רבי יצחק אבולעפיא.

קרא ושנה בארבע אמות של הלכה, בעיון נמרץ ובקיאות גדולה לא היתה קריאה אשר שגבה ממנו בש"ס ובפוסקים, עד שנתפרסם כאחד מגדולי המורים ליחיד ולרבים, סבא דמשפטים יושב על מדין. ואף גם זאת ידיו רב לו בנסתרות כבנגלות, ומעט מזער תמצא בספריו.

אומנות מיוחדת שזורה בדרשותיו, אותם דרש לפני קהל ועדה מדי שבת וחג, חכו ממתקים וכולו מחמדים, השיב מעון רבים זקנים עם נערים.

יגיעה מיוחדת היתה לו בקומו בעוד לילה להעלות כל חידושי התורה על הכתב, שו"ת, ודרושים על התורה נ"ך ומועדים אשר היה דורש ברבים בבית הכנסת הגדול "שמאע". מקצתם נדפסו בחייו, שו"ת "שערי עזרא", "ספר עזרא", "ויאמר עזרא", ואחרי פטירתו הדפיס בנו רבי יהודה את ספר "מילי דעזרא", וכפי הנראה עוד נשארו בכתובים ספר "לי לעזרה"  וספר "פתח העזרה".

היה משרת בקודש כחזן קבוע בבית הכנסת הגדול "אלפראנג'", בית תפלה של גדולי הרבנים, ביניהם רבי אהרן יעקב בנימין ע"ה.

בנה את ביתו עם האשה הכשרה והצנועה מרת לאה ע"ה. מזר"ק טהור העמיד בן חכם כמותו ה"ה רבי יהודה אב"ד קהיר, ובן זקונים הוא החכם השלם עוסק בעבודת הקודש שוחט ומוהל ר' מאיר שנפטר בקיצור ימים בחיי אביו ואמו. ושלש בנות כשרות וצנועות, מרת רג'ינה (אשת חבר לבן אחיו רבי אליהו בכור יעקב מסלתון טראב), מרת סניאר (אשת החכם השלם ר' נסים בכור מהדיב), ומרת רחל (אשת הנכבד ר' מרדכי רפאל הלוי).

בספר "ויאמר יהודה" נדפסו ההספדים שנשא רבי יהודה על אחיו (דף מ"ח ע"ג), על אמו (דף נ"ד ע"א), ועל אביו הגדול (דף ס"ב ע"ב).